זוכרים את כל המקרים שקיבלתם החלטה מהירה שהרגישה הכי נכונה בעולם וכמה שעות אחרי הרגשתם שעשיתם טעות והתחרטתם ביג טיים על ההחלטה?
מחקר של פורבס בקרב 500 מנהלים מצא ש- ( הפתעה הפתעה) 98% מהם לא מצליחים להשתמש Best Practice -בקבלת החלטות. תחשבו על המשמעות שיש לזה על הביצועים , הקידום , ההתמודדות עם אתגרים והעבודה שלכם עם הצוות ועוד ועוד... אז תרשו לי לדבר על הפיל שבחדר – או יותר נכון על הפיל והרוכב.
אם קראתם את הספר (המעולה ) של זוכה פרס הנובל- פרופ׳ דניאל כהנמן "לחשוב מהר ולאט" – אתם מכירים את הקונספט של מערכת 1 ומערכת 2. טוב ואם לא אז הנה אני כאן- אני אדבר על מנהלים אבל זה בעצם על כולנו . מה לעשות מנהלים או לא, המח של כולנו עובד עם אותם טריקים ושטיקים. מנהלים מתמודדים עם כמות אדירה של החלטות, הלחץ לקבל את “ההחלטה הנכונה” רק עולה אבל אנחנו לא מודעים לאיך המערכת שלנו עובדת ואיך היא משפיעה בסוף על התוצאה (קצת כמו הפרומטים ל-GPT והמתחרים שלו).
יש לנו שתי צורות חשיבה אומר פרופ׳ כהנמן: מערכת 1 שהיא מהירה, אינטואיטיבית ורגשית, מכוונת להשיג תוצאות בואו נקרא לה ״הפיל״ 🐘 ומערכת 2- שהיא יותר איטית אבל היא מכוונת והגיונית והיא אחראית על כנון ועל התווייה של דרך וכיוון ’ - נקרא לה הרוכב.🚴🏻♀️(שמתי לאיזון מגדרי את האייקון של רוכבת 🥇).
למרות שנראה שהרוכב אחראי, הפיל מנצח במצבים שבהם יש מחלוקת בין השניים- אז למה זה קורה ?
הרוכב אחראי על תכנון והכוונה, אך הוא עלול להשתתק על ידי:
חשיבה יתרה על דברים
או בגלל שהרוכב יותר איטי ונדרש לתכנון במצבים בהם אנחנו ״מופתעים״ או לא מתוכננים והוא לא מספיק להכנס לפעולה
או בגלל שהוא ״נרדם בשמירה״ - כי הוא מוטרד, עמוס, עייף רעב או כל דבר אחר שתפס את תשומת ליבו.
הפיל, לעומת זאת, מעדיף סיפוק מהיר על פני תוצאות ארוכות טווח, אבל הוא עושה דברים באופן מהיר אימפולסיבי ולא מתוכנן כל כך (שבדיעבד לא עובד תמיד לטובתנו)- הוא נמצא באזור , תמיד מגיע בריצה ו.. דורס לנו את ההחלטות.
ניקח דוגמה (והיא לגמרי אמיתית מהעולם הניהולי) החלטתם לשנות הרגל – נניח לבצע שיחות משוב בצורה אפקטיבית יותר ולהשתמש במודל שדיברתם עליו עם המאמנת שלכם (סתם סתם דוגמה 😃 ). הרוכב יגיד לכם להכין את השיחה הזו למשל יום לפני, לקבוע זמן ולהתחיל להתכונן (רציונלי אמרנו ..) , אבל ״הפיל״ עשוי להתנגד כי הוא מעדיף עכשיו להיכנס לסלאק ולבדוק מה התחדש ובכלל זה הרבה יותר מעניין מאשר לשבת ולחשוב על השיחה שאתם צריכים לעשות מחר – והאמת שבכלל לא בא לכם עליה.
בום קונפליקט בין השניים! אוקי אז מה עושים? במקרה הזה, ה״רוכב״ צריך להניע את הפיל (שהוא הצד הרגשי יותר ) על ידי למשל לעדכן מישהו שזו ההתחייבות שלכם (לא נעים לנו לצאת פארשים מול אחרים ..) ואז זה בהחלט יגרום לכם לזוז. אפשרות נוספת היא להחליט שאם תסיימו עד 6- אז תסגרו מחשב ותצאו הביתה /או תעברו לסלון, אם אתם כבר עובדים מהבית.. (כי הפיל אוהב סיפוקים מיידים ). כלומר אנחנו יוצרים קשר בין התנהגות (לסיים עד 6 את הדברים) לבין תגמול (ללכת הביתה/לצפות בטלויזיה או כל דבר אחר שהוא מתגמל עבורכם).
הכנתי לכם 3 טיפים איך לשלב יותר את הרוכב מאשר את הפל ולשפר את קבלת ההחלטות מוצלחות בניהול
טיפ 1# תאטו את ההחלטה
לפני החלטה חשובה ?תייצרו לה זמן ביומן כדי שהרוכב שלכם יספיק להגיע - במילים אחרות, זה אומר להיות יותר שקולים , הגיוניים ואנליטים- תשבו לרשום בעד ונגד, תגדרו לכם שאלות שאתם צריכים לענות ותנו למערכת 2 שלכם לעבוד . לדוגמה, כאשר אתה חושבים על שיבוץ של אנשים לפרוייקטים א ל תלכו לפי תחושת הבטן אלא תנתחו את הנושא באופן מחושב.
טיפ 2# -גיון גיון גיון
מגוון נקודות מבט חשוב. ההטיות שלנו יכולות למנוע מאיתנו לראות מידע חשוב מנקודת מבט מגוונת. קבלת החלטות צריכה להיות מושפעת מנקודות מבט ודעות מגוונות. הספר "חשיבה, מהירה ואיטית" הוא כלי רב ערך למנהלים שירצו לשפר את כישורי קבלת ההחלטות שלהם. כאשר נזהה את ההטיות הקוגניטיביות שלנו, נעסוק בשני אופני החשיבה, ונחפש נקודות מבט מגוונות, נוכל לקבל החלטות טובות יותר ולהוביל את הצוותים שלנו בצורה יעילה יותר
"קבלת החלטות מוצלחת באמת נמצאת באיזון בין חשיבה מכוונת לאינטואיטיבית״. מלקולם גלדוול
טיפ 3#
אמצו ניסויים: המח שלכם הוא מערכת לומדת ואוספת מידע. כדי לקבל את ההחלטות טובות יותר תנו לעצמכם ללבדוק השערות ולנסות אפשרויות שונות. מידע חדש עוזר לנו ללמוד ולהתאים את החשיבה שלנו.
תגובה והערה בונה. רעיון יפה, מקדם, תכליתי. אבל למה צריך לצרף את התמונה? מה בלי זה אני לא יקרא? אין בחומר עצמו מקדם קריאה? הוא זקוק לתמיכה? בעיני התמונה הופכת את הכיתוב לזול רחובי וגס.