הכניסה לסוף השבוע מחייבת סבב קבוע: פילאטיס, אח"כ קופצת לדוכן הפרחים, קניות אחרונות ויאללה צוללת לאזור המטבח.
גם שישי האחרון לא היה שונה מכך. הפעם העיניים שלי קלטו צרור חרציות חמודות שעמד בתוך הדלי ועשו לי עיניים להכניס אותן אלי לסל, אז לא הייתה לי ברירה. אין כמו שישי עם זר פרחים משמח בסלון, מכורה למנהג הזה כבר שנים.
בזמן שסידרתי את הפרחים, נזכרתי בתקופת החרציות שלי בארצות הברית- שפע של גוונים וצבעים. גם שם הייתי מקפידה על פרחים. לפעמים הייתי מתפנקת בעציץ פרחים. זה היה הרבה יותר זול ומה לעשות, לסטודנטים תפרנים כמונו אז, כל דולר נחשב.
למדתי להתמסר לפרקי העונות המוגדרים בריחות בצבע ובטמפרטורות. הסתיו שהביא אלינו קישוטים לבית ולגינה, קורי עכביש מלאכותיים ודלעות שמנמנות שהיינו נוסעים לקנות בחוות כפריות. השלכת, שתופסת תאוצה וכל הטבע הופך להיות על סקאלת צבעים אדום- כתום- חום לפני שמגיע ה- Halloween ואחריו ה- Thanksgiving.
כך גם החרציות היו מתאימות עצמן- צהובות ואדומות כתומות בצבע בורדו ואפילו על גבול החומות הכל היה שם בעונת הסתיו. מזמינות אותך לקחת אותם הביתה כדי שיתאימו לקשט את המרפסת או את שולחן החג.
סיום ועוד לא התחלה
השנים של אמריקה התחלקו אצלי לפרקים מאוד ברורים- השלג של החורף, החמסין המלווה בגשמים וברקים של קיץ, האויר ההולך ומתקרר בסתיו והצבעונים המתחילים להציץ החוצה יחד עם השלג שמתחיל להינמס, כשלכולם כבר נשבר מהשלג האינסופי הזה. פרקים פרקים שנגמרים וחולפים ומיד נפתח פרק חדש, אחר ושונה.
שם, גם נגמרה עבורי תקופה של 5 שנים בתפקיד ניהולי משמעותי. עברתי לפרק חדש של לחפש- לשאול את עצמי מי אני בלי הטייטלים שהיו כל כך רלבנטים כאן. השארתי לשלום את הישיבות עם אנשים חשובים (וחשובים פחות), ימי עבודה צפופים והרבה אדרנלין ואקשן. עזבתי מתוך בחירה- אבל עוד לא לגמרי הייתי סגורה על מה התקופה החדשה אומרת ומאפשרת וזה גם לא היה פשוט להגיע לכל מיני מקומות ולענות על השאלה- למה אתם כאן (כי הוא לומד....).
זה היה חתיכת פרק- דברים שעשיתי שם, שלמדתי ונחשפתי לקח להם עוד כמה שנים כדי להבשיל ולהשפיע. הצלחות ואכזבות, נסיונת וגם תהליך למידה מטורף שעד היום אני מוצאת את עצמי מבינה פתאום או נזכרת בקשר שבין שם ואז לכאן ועכשיו.
איזה קטעים
בדיוק כמו עונות השנה- אצל הרבה אנשים סביבי יש שינוי באיך נראית קריירה. בתכלס, לא לפני הרבה זמן, שנות העבודה היו מגילה אחת ארוכה או לפחות תתי מגילות של 10-15 שנים כל אחת. אותו התפקיד, סביר להניח שגם אצל אותו מעסיק/ארגון והופ שנים של תעסוקה רציפה. אחד השינויים הכי גדולים שעובר עלינו הוא הפיכת הקריירה לחלקים- לקטעים שונים המרכיבים לבסוף את מה שאנחנו מכנים- "הקריירה שלי".
הם יכולים להשתנות, להתמקד בדברים אחרים או אפילו להיות שונים לחלוטין בין חלק אחד לאחר. יש כאלו שמקיימים היום כמה פרקים במקביל (זה פוסט שכתבתי על כך שאין צורך לבחור כמו פעם)
איך מסתגלים לזה?
הרבה אנשים נפרדים לשלום ממסלול אחד וארוך. לפעמים זה קורה מאילוץ -חברה שנסגרה, פרוייקט שלא הצליח, סטארטאפ שלא הבשיל. יש גם כאלו שזה קורה כי אצלנו משהו נכבה. בינינו - כשנכנסים לעולם העבודה אי שם באמצע שנות העשרים בואכה שלושים ונשארים שם לפחות 40 שנה+ (כבר קצת כמו בני ישראל במדבר..) זה לא נשמע הגיוני שנהיה אותו הדבר, שיעניינו אותנו אותם דברים לאורך כל השנים או שמה שקורה סביבנו לא יזמן לנו דברים חדשים ומעניינים. ההסתגלות לרעיון שכל תקופה היא פרק עושה את זה הרבה יותר קל לדלג מאחד לשני. אם זה לא מובן על מה אני מדברת- אפשר להציץ כאן.
מאיפה מתחילים?
קודם כל בא לי להגיד לכל מי שמרגיש שהוא בשלב הזה- שזה בסדר, נורמלי, מרגש ומפחיד. גם אם אנשים סביבכם מרימים גבה- "עוד פעם יש לו קוצים? שוב הג'וק הזה נכנס בה? רק צריך להרחיק את האמירות האלו ממך...
זה לא אנשים מיוחדים או נחושים במיוחד, כאלו שיש להם רצון מוגדר. זה אני את ואתה- כאלו שמאפשרים לחוסר השקט להיות נוכח ולאפשר לנו להסתכל ולבחור אחרת.
עכשיו אפשר להתמקד בלבחון כל פרק והלמידה/תועלות שלו שהוא רלבנטי ועוזר להמשך. למשל מבחינתי התקופה בה גרנו בחו"ל- קודם כל גרמה לי להבין איך מקומות עבודה גלובליים עובדים, למדתי לתקשר עם המון אנשים מתרבויות ורקע שונה. נחשפתי לקודים אחרים של התנהגות, שלא לדבר על האנגלית שלי ששמה קפיצה מטורפת ברמת הקריאה והכתיבה. כשחזרנו כל הדברים האלו פתאום הפכו להיות סופר רלבנטיים- כי להשתלב בתוכנית גלובלית כבר לא היה סיפור גדול, וליסוע ללמוד תכנית בחו"ל נהיה ממש קל וברור לתפעול.
וגם כמובן (אולי הכי חשוב) לשאול את עצמך- מה הפרק הבא שאליו אני מכוון ?
טיפטיפה
* קודם כל- אם יש לך התלבטות אז ממש כדאי גם לקרוא את הפוסט הזה (יש שם 6 טיפים סופר חשובים).
** פרקים או קטעים בחיי העבודה שלי יכולים להכיל אלמנט מסויים שעשינו כבר או בכלל משהו חדש. השאלה לעצמך- אני רוצה משהו שלחלוטין לא קשור או איזה פרק שיש לו קשר לעבר אבל הוא גם שונה?
אם יש לך תחושה אבודה ולא ברור איך לעשות את זה - אפשר פשוט להוריד את הקובץ החינמי הזה של זיהוי מיומנויות ויכולות מקצועיות. אז יהיה יותר קל להתחיל לחשוב ולגלות את הכיוון המתאים.
מה איתך? הקריירה שלך היא מגילות ארוכות? או פרקים פרקים? אפשר לשתף...